1992
ראשי » הקמפוס המגוון- כללי التنوع في الحرم الجامعي – عام » מאמרים מן הארץ ומהעולם مقالات أكاديميّة » דוחות- ישראל تقارير اسرائيل » נוכחוֹת נפקדוֹת הקמפוס הישראלי ויחסו אל השפה והתרבות הערבית – תמונת מצב حاضرتان غائبتان الحرم الجامعي الإسرائيلي وتعامله مع اللغة والثقافة العربيتيْن صورة الوضع

נוכחוֹת נפקדוֹת הקמפוס הישראלי ויחסו אל השפה והתרבות הערבית – תמונת מצב حاضرتان غائبتان الحرم الجامعي الإسرائيلي وتعامله مع اللغة والثقافة العربيتيْن صورة الوضع

כתיבה: ת'אאר אבו ראס ויעל מעין

הדו"ח יוצא לאור ע"י עמותת סיכוי ומרכז דיראסאת, המרכז הערבי למשפט ומדיניות, כחלק מפרויקט "הערבית במרחב האקדמי" הממומן ע"י האיחוד האירופי והמשותף גם למכון ון ליר בירושלים.

דו"ח זה מבקש להציג תוצאות מדידה, שנערכה על ידינו, ביחס לחסמים המקשים על הנגשת ההשכלה הגבוהה לערבים-פלסטינים אזרחי ישראל. בישראל נכתבו כבר דוחות רבים בסוגייה זו אולם דוחות אלה התמקדו בסטודנט הפלסטיני והחסמים שהוא נושא עימו מעולמו החברתי והתרבותי ומיעטו לבחון את האופן שבו המוסדות האקדמיים בישראל חוסמים את הסטודנט ואת יכולתו להקלט ולהצליח בלימודיו.

המדידה בדוח זה איפוא נעשתה בהתייחס לחסמים הקשורים באקלים של המוסד האקדמי הישראלי. האקלים בקמפוס הינו אחת הסוגיות הבולטות שחוקרים בוחנים כדי להבין את החסמים העומדים כיום בפני קבוצות מיעוט בעולם.

נוכחות נפקדות

 

הספרות הבולטת העוסקת בסוגיות הקשורות לאקלים בקמפוסים הינה הספרות האמריקאית המתמודדת עם שאלות של הבניית הקמפוסים והכלה של קבוצות מיעוט בתוך האקדמיה, באמצעות ניתוח העושה שימוש במושגים של גזע, ובאמצעות בדיקת המנגנונים במוסדות ההשכלה הגבוהה המשכפלים את אי השוויון בחברה. אנו חושבים שספרות זו משמשת מסגרת תיאורטית מתאימה להבנת האופן שבו מעוצבים הקמפוסים בישראל. בהמשך לכך, בהתייחס למתח הפוליטי לאומי בין האזרחים הערבים-פלסטינים לבין המוסדות הלאומיים, נכון יהיה להתייחס בהשאלה לתובנות מן המחקר האמריקאי תחת המושג של לאום ולא של גזע.

ספרות מחקר זו מבקשת להתמודד עם החסמים הקיימים לסטודנטים מרקע מגוון ועוסקת רבות במיפוי האקלים בקמפוסים ובאופן שבו הוא משפיע על קבוצות אלה. האקלים בקמפוס מגוון מתייחס לבחינה של השונות שיש בחוויה של קבוצות זהות על בסיס שייכות לגזע, אתניות, לאומיות, דתיות ונטייה מינית. לכן, עיקר התייחסות לאקלים בקמפוס מגוון מתייחסת להבדלים בחוויות, בעמדות ובציפיות לפי שייכות לקבוצה חברתית מסוימת, במיוחד ביחס לתמות של הדרה, זרות וניכור בקמפוס.

ברמה החברתית סטודנטים מקבוצות מיעוט חשים ניכור חברתי ותרבותי משום שהם חשים כי מוסד הלימודים מקפח את התרבות שלהם. הם מבחינים כי קיימת הפרדה חברתית במרחבים המשותפים בקמפוס ושקיימת תחרות בין גזעית הסמויה מן העין. הפעילויות החברתיות בקמפוס מייצגות ומכוונות כלפי הסטודנטים מקבוצת הרב, וחברי קבוצות מיעוט חשים שאין להם חלק או תרומה מבחינה חברתית. גישה זו גורמת להם לתחושות של כעס, תסכול וחוסר אונים התורמים לתחושות הניכור והזרות בקמפוס.

מתוך התובנות הללו דוח זה ביקש לבדוק אלמנטים מרכזיים המבנים את האקלים במרחב האקדמי בישראל. בחרנו בשני היבטים בעלי משמעות רבה ליצירת תחושת שייכות בקרב הסטודנטים הערבים-פלסטינים כלפי המרחב האקדמי בישראל: נוכחותה ומקומה של השפה הערבית בקמפוס, והמקום שניתן לתרבות הערבית-פלסטינית בכל אחד מן המרחבים האקדמיים שנבחנו. הבדיקה נערכה בארבע אוניברסיטאות מחקר בישראל, שנבחרו בשל מרכזיותן במפה האקדמית בישראל: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון (בנגב), אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.

ממצאי המיפוי מציגים תמונה עגומה: כל המוסדות האקדמיים שנבדקו לא עמדו ביעד שהציבה המועצה להשכלה גבוהה  לתרגום אתרי האינטרנט לערבית, כמעט ואין שילוט בערבית ברוב האוניברסיטאות, חיי התרבות של הסטודנט הערבי-פלסטיני כפי שמשתקפים בפעילויות וביחס שמקודמים על ידי הממסד האקדמי דלים, עד לא קיימים. שפתו ותרבותו כמעט אינם נוכחים במרחב, והמעט שיש אינו יכול להצביע על שייכותו למקום, או ליצור אותה.

הנכחת התרבות והשפה של אזרחיה הערבים-פלסטינים של מדינת ישראל בקמפוסים אינה מהווה כיום חלק מהמדיניות האקדמית. היבטים אלה אינם נמצאים בדוח המל"ג (2013), ואינם על סדר היום של אף אחת מן האוניברסיטאות שסקרנו. כפי שמראים הממצאים באופן חד משמעי, לתרבות העברית ולשפה העברית יש ייצוג ונוכחות רבים ונרחבים. התרבות הערבית-פלסטינית נעדרת כמעט לחלוטין מן הקמפוסים, ולשפה הערבית שמור מקום מועט מדי, באופן כזה שהיא כמעט נבלעת במרחב. מרכיבים רבים במוסדות האקדמיים מאפשרים לכל סטודנט יהודי לזהות את המרחב כ"שלו", אך ברוב המוסדות הללו אין סימנים המאותתים לסטודנט הערבי-פלסטיני כי הוא שותף מלא במרחב זה.

במסמך זה אנו ממליצים:

  • להגביר ולאכוף את ההנחיות ביחס למתן מקום ברור, מכבד ופרקטי לשפה הערבית ברחבי הקמפוס.
  • לקבוע הנחיות מפורטות הקובעות סטנדרטים ברורים למקומה של התרבות הערבית-הפלסטינית, תוך הדגשת מתן נראות ציבורית רחבה.
  • ליצור תוכניות השתלמות והכשרה עבור חברי סגל אקדמי ומנהלים במוסדות השונים לצורך קידום התמודדות מיטיבה עם אוכלוסיית הסטודנטים הערבים-פלסטינים.
  • לקדם עריכת מחקרים מקיפים הבוחנים את האופן שבו סטודנטים ערבים-פלסטינים חווים את האקלים והמרחב בקמפוסים ברחבי הארץ, על מנת לעמוד בצורה מקיפה על מגבלות המצב הקיים ודרכים לשנותו.
  • לקיים דיון על הממצאים העולים ממחקרים אלה בפורום מגוון ופתוח, שיכלול חוקרים ומומחים לעניין: מקבלי החלטות, נציגי ציבור, עמותות הפועלות בתחומים אלו, אנשי חינוך, ועוד.
דוח נוכחות נפקדות- השפה והתרבות הערבית בקמפוס הישראלי

 

 

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*

נגישות
סגור סרגל נגישות