1992

הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית לשנת הלימודים תשע"ח

שנת הלימודים תשע"ח הינה השנה השישית להפעלת תכנית התמיכה הנרחבת עבור החברה ,התכנית מהווה מרכיב מהותי במסגרת התכנית הרב שנתית של הות"ת ומהווה המשך 1הערבית לפעילויות תמיכה בחברה הערבית שהחלו במהלך העשור הקודם .את יישום ותכנון התכנית מלווים חברי ועדת ההיגוי מטעם ות"ת לנושא הרחבת הנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, בראשות פרופ' מונא מארון, חברת ות"ת. מטרותיה העיקריות של התכנית הן הגדלת מס' הבוגרים הערבים לתואר ראשון תוך צמצום נשירה, הקטנת משך הלימודים לתואר, עידוד לימודים במקצועות בעלי אופק תעסוקתי בהן החברה הערבית מיוצגת בחסר ,עידוד סטודנטים מצטיינים להמשיך לתארים מתקדמים, עיבוי הסגל האקדמי הערבי במוסדות ועוד.

שנת הלימודים תשע"ח תהיה השנה הרביעית בה תפעל התכנית באופן מלא עבור החברה הערבית משלב לימודי התיכון ועד להשתלבות בתארים מתקדמים, סגל אקדמי ו/או שוק העבודה וכוללת את התכניות הבאות: הכוון לקריירה בקרב תלמידי בתי ספר תיכוניים, ייעוץ והכוון להשכלה הגבוהה בישובים הערביים (תכנית "רואד"), סיוע ייחודי לסטודנטים במכינות, הכנה לאקדמיה בקיץ- "צעד לפני כולם", קליטה איכותית באקדמיה, מתן סיוע כלכלי לסטודנטים הבאים מרקע סוציואקונומי נמוך ולומדים תחומים מועדפים במסגרת מלגות "אירתקא" ,והפעלת מרכזי קריירה. בכדי לעודד השתלבות בתארים מתקדמים וסגל אקדמי מחולקות מלגות הצטיינות לתארים מתקדמים (תואר שני מחקרי, תואר שלישי, בתר דוקטורט) וסגל (מלגת מעו"ף).

משנת הלימודים תשע"ו מתמקדת התכנית בנוסף ובאופן מיוחד בשתי אוכלוסיות ייחודיות מתוקף החלטות ממשלה ומפעילה פרויקטים ייעודיים עבורן, החברה הבדואית בנגב וערביי מזרח ירושלים. עבור החברה הבדואית מופעל בשלב זה פיילוט "שער לאקדמיה" במכללת ספיר, המהווה ניסוי כלים לטובת בניית תכנית תמיכה רחבה לשילוב החברה הבדואית בהשכלה הגבוהה לאור מאפייניה הייחודים, התכנית הרחבה עתידה לצאת אל הפועל בשנת הלימודים תשע"ט .

הקיים הינו תכנית ארבע שנתית, הכוללת מתן מענים נרחבים לסטודנטים ומטרתה לסייע לסטודנטים להשתלב במגוון רחב של תחומי לימוד ולסיים את התואר בזמן התקני. במסגרת החלטת ממשלה לפיתוח מזרח ירושלים, הוקצו משאבים עבור שילוב תלמידי מזרח ירושלים במכינות הקדם אקדמיות. במסגרת זו ניתנים תקציבים תוספתיים למעטפת המכינות בעיקר עבור תגבור בשפה העברית, זאת לאור הפערים הנרחבים בתחום השפה, שכן התלמידים ברובם הינם בוגרי מערכת החינוך של הרשות הפלסטינית. בנוסף הוקצה תקציב ייחודי לטובת הנגשת ההשכלה הגבוהה במזרח ירושלים המופעל על ידי תכנית רואד.

כיום, כעבור חמש שנות פעילות מוצלחות, נמצאת התכנית לחברה הערבית בבשלות רבה יותר לכניסה למרכיבי תמיכה נוספים דרכם נוכל לצלוח משוכות נוספות העומדות בפני החברה הערבית בבואה להשכלה הגבוהה. בשלות זו נתמכת בתהליכי למידה רחבים שנעשו בשנים האחרונות הן בות"ת והן במוסדות ושתוצריהם מצויים בין השאר בדיווח הביניים מהמחקר המלווה של מכון ; בסיכום הכנס של הפורום המשותף לנו ולמכון ון ליר לקידום החברה הערבית שנערך ברוקדייל בנובמבר האחרון ועסק בלקחי התכנית הרב שנתית וסוגיות חדשות העומדות על הפרק, בכנס ; ובניירות עמדה מהתאחדות השתתפו נציגי המוסדות והופקו מתובנותיהם לקחים רבים הסטודנטים, מקרן אברהם וממרכז מוסאוא שהוגשו לוועדת ההיגוי .

אל אלה מצטרפת הזדמנות חדשה שנפתחה בפנינו עם יצירת השותפות בין הות"ת לבין "תקווה יוזמה של נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, המבקש לקדם שותפות בין כל –ישראלית באקדמיה" קבוצות החברה הישראלית. שותפות לדבריו מבוססת על ארבעה יסודות: תחושת הביטחון של כל מגזר בכך שכניסה לשותפות אינה כרוכה בוויתור על מרכיבי היסוד של זהותו; אחריות משותפת; הוגנות ושוויון; ולבסוף, ישראליות משותפת. "תקווה ישראלית באקדמיה" מבקשת להתבונן על מעלות במטרה לחזק את המוסדות כמרחבים מתאימים 360 המוסדות האקדמיים ממבט מקיף של לטיפוח שותפות זו.

למסמך: קול קורא תשעח

כתוב\י תגובה

لن يتم نشر البريد الإلكتروني . الحقول المطلوبة مشار لها بـ *

*

נגישות
סגור סרגל נגישות